איחור במסירה: שישים הימים, פי 1.5 ופי 1.25
החוק אינו מסתפק בקביעה שאיחור אסור. הוא קובע נוסחה: תקופת חסד של שישים יום, ואחריה פיצוי חודשי שנגזר מדמי שכירות של דירה דומה — פי 1.5 בשמונת החודשים הראשונים, פי 1.25 מן התשיעי והלאה.

איחור במסירה הוא הסיכון היחיד בעסקת דירה מקבלן שהחוק תרגם למספרים. לא לעקרונות, לא ל"פיצוי ראוי" ולא לשיקול דעת של בית משפט — אלא לנוסחה שאפשר לחשב על דף אחד.
הנוסחה קבועה בסעיף 5א לחוק המכר (דירות), והיא בנויה משלושה רכיבים: תקופת חסד, מכפיל, ומועד תשלום.
שישים הימים הראשונים
איחור אינו מזכה בפיצוי כבר ביום שאחרי המועד החוזי. החוק נותן למוכר מרווח: הזכות לפיצוי נפתחת רק לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד שנקבע בחוזה. איחור של חודש אינו מייצר, לפי הנוסחה שבחוק, זכות לפיצוי.
נקודה שנוטים לפספס: כאשר האיחור חורג מתקופת החסד, החישוב אינו מתחיל מן היום השישים ואחד. הוא נגזר מן המועד החוזי — כלומר גם שני החודשים הראשונים נכנסים לחשבון.
המכפילים
בסיס החישוב הוא "דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה". על הבסיס הזה מחיל החוק שני מכפילים לפי אורך האיחור:
| תקופת האיחור | המכפיל | הבסיס |
|---|---|---|
| החודשים הראשון עד השמיני | פי 1.5 | דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה |
| מן החודש התשיעי והלאה | פי 1.25 | דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה |
ההיגיון בהפחתה מן החודש התשיעי הוא הנחה שהרוכש התארגן: מצא פתרון דיור, חתם על שכירות, התייצב. המכפיל הגבוה נועד לחודשים הראשונים, שבהם האיחור מייצר את ההוצאה הבלתי מתוכננת.
הנוסחה בקצרה
- תקופת חסד
- 60 ימים מתום המועד החוזי
- מכפיל, חודשים 1–8
- 1.5
- מכפיל, מהחודש ה-9
- 1.25
- בסיס החישוב
- דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה
- מועד התשלום
- בתום כל חודש
מועד התשלום
החוק קובע גם מתי הכסף עובר: "הפיצויים הקבועים בסעיף זה ישולמו בתום כל חודש". זה אינו סכום שמצטבר עד למסירה ומשולם כזיכוי בסוף. זהו חוב חודשי.
מה שהחוק לא קובע — ואיפה נולדים הסכסוכים
החוק מפנה ל"דמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה", ואינו קובע כיצד נקבע אותו סכום. זהו המקום שבו נולד רוב המחלוקת: אילו עסקאות שכירות משמשות להשוואה, באיזה רדיוס, באיזה חודש, ובאיזה מצב גימור. רוכש שמעוניין להיערך מראש ישמור עסקאות שכירות משוות מן האזור בזמן אמת, ולא ינסה לשחזר אותן בדיעבד.
מה לבדוק בחוזה לפני החתימה
- המועד החוזי עצמו — האם הוא תאריך קלנדרי, או נגזרת של אירוע ("חודשים מקבלת היתר")? הנוסחה בחוק נמדדת מן המועד שבחוזה, ולכן ניסוח עמום מחליש את הזכות.
- סעיפי דחייה — אילו נסיבות החוזה מגדיר כמאריכות את המועד, ומה נדרש כדי להפעיל אותן.
- מסלול ההודעה — למי, כיצד ובאיזו תקופה מודיעים על דרישה לפיצוי.
- המסירה עצמה — מהו האירוע שסוגר את מרוץ הפיצוי: אישור אכלוס, הודעה על מסירה, או מסירה בפועל.
הצד השני של אותו סעיף
עבור חברה יזמית, סעיף 5א הוא סעיף תזרימי. הוא הופך כל חודש של עיכוב לעלות מדידה, ולכן הוא מתמרץ תכנון שמרני של לוחות הזמנים ולא לוח זמנים שיווקי. פרויקט שמצהיר על מועד מסירה קצר מדי משלם עליו פעמיים: בפיצוי, ובאמון.
מי שבודק פרויקט מומלץ לו לקרוא את מועד המסירה שבחוזה יחד עם סטטוס הביצוע בשטח. עמוד הפרויקטים מציג את הסטטוס של כל פרויקט של החברה, ועמוד הקשר הוא הדרך לקבל את הפרטים המלאים של פרויקט מסוים.
לא העמיד המוכר את הדירה לרשות הקונה לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד...
מתוך סעיף 5א לחוק המכר (דירות), כפי שמובא בנייר העמדה של ממונה חוק המכר
שאלות ותשובות
אם הקבלן מאחר בחודש — מגיע לי פיצוי?
לפי הנוסחה שבסעיף 5א, לא. הזכות לפיצוי נפתחת רק לאחר שחלפו שישים ימים מתום המועד החוזי.
האיחור חרג משישים יום. מאיזה יום מחשבים?
מן המועד החוזי, ולא מן היום השישים ואחד — כך ששני חודשי החסד נכללים בחישוב.
מהו פי 1.5 ומהו פי 1.25?
פי 1.5 מדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה בשמונת החודשים הראשונים, ופי 1.25 מן החודש התשיעי והלאה.
מתי משולם הפיצוי?
החוק קובע שהפיצויים ישולמו בתום כל חודש — זהו חוב חודשי ולא זיכוי שנצבר עד המסירה.
איך נקבעים דמי השכירות שמשמשים בסיס?
החוק מפנה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה ואינו קובע שיטת חישוב. בפועל נעזרים בעסקאות שכירות משוות מאותו אזור, ולכן כדאי לאסוף אותן בזמן אמת.
מקורות
עודכן ב־17.09.2026



